מסוכנות קהילתית

צדק מאחה

גישת "הצדק המאחה" מעבירה את כובד המשקל המוטל על מבצע המעשה הפלילי מאשמה לאחריות. 

בכך שונה גישת ה"צדק המאחה" מהתפיסות המקובלות, שלפיהן "הצדק" נעשה בהענשתו של מבצע העבירה על ידי החברה באמצעות בית המשפט. 

בניגוד להליך הפלילי, הנשלט באופן כמעט בלעדי ע"י גורמי אכיפת החוק וללא "זכות עמידה" ממשית של הנפגע.ת בתהליך עצמו (שכן בשלב החקירה העניין מנוהל ע"י המשטרה, בשלב בדיקת הראיות והגשת כתב אישום או סגירת התיק, ההחלטות מתקבלות ע"י הפרקליטות/תביעות, ובשלב בירור האשמה וקביעת העונש הקביעה היא של בימ"ש), הרי שתהליכי צדק מאחה אינם כפופים לכללי המערכת המשפטית וקיומם מתאפשר על פי רצון המשתתפים והתאמתם. בהליכים אלו, כאמור, לא נבחן מצבו המשפטי של התיק, לא המצב הראייתי ואף לא חלוף הזמן מאז קרות הפגיעה. 

תהליכים של צדק מאחה יכולים להתאים הן במקרים חלופיים להליך הפלילי, בהם בחרו הנפגעים שלא להגיש תלונה במשטרה או שבסופו של יום לא הוגש כתב אישום, ואף במקרים מסוימים, משלימים להליך פלילי שהתקיים. 

יתרונותיה הבולטים של שיטת הצדק המאחה, נובעים בעיקר מכך שהתהליך כולו מתבצע בהסכמה מלאה של כל השותפים, ובכך שהתהליך נותן מקום של ממש לקולם ולצרכיהם של הנפגעים ואלו מאפשרים איחוי של הפגיעה והתאוששות מהחוויה שעברו. 

כאמור, אחד היתרונות הגדולים של גישת הצדק המאחה הוא היכולת להתמקד בנפגעים, בנזקים שנגרמו להם בעקבות הפגיעה ובצרכיהם הייחודיים.

בשונה מהמיקוד בהוכחת אשמתו של הפוגע ובסעיפי העבירה השונים במשפט הפלילי, הרי שגישת הצדק המאחה מתאימה גם למקרים שבהם הנפגע.ת נמנע.ת מלפנות למערכת המשפט או למקרים שבהם אין ראיות מספיקות כדי להרשיע את הפוגע. במקרים אלו תהליכי צדק מאחה יכולים להוות אפיק פוטנציאלי נוסף להשגת צדק שאינו נשען על ההליך הפלילי.

הליכי צדק מאחה הינם תהליכים רצוניים והשתתפות כל המשתתפים בתהליך מותנית ברצונם החופשי לאורך כל שלבי התהליך, זאת, יחד עם העובדה כי תנאי הכניסה לתהליך הינו לקיחת אחריות מצד הפוגע ומתן מענה לצרכים של הנפגע.ת, מאפשרים דיאלוג בין הצדדים שכל תכליתו הוא לאפשר לנפגע.ת לקבל הכרה בפגיעה, להשמיע את קולם, ובדרך זו לעשות צדק עם הנפגעים.

כאמור, גישת הצדק המאחה מעודדת מתן ביטוי לחוויית הפגיעה ולצרכי הנפגע.ת ומאפשרת מתן קולם ושיתופם של נפגעי העבירה בכל שלבי ההליך, תוך שהנפגע.ת לוקח.ת תפקיד מרכזי בעיצוב השיקום ובהחלמתו, וזאת, בין היתר כאשר במסגרת התהליך מקבלים הנפגעים הזדמנות לבטא את רגשותיהם, לקבל הכרה בפגיעה שחוו ובהשלכותיה הן מצד הפוגע והן מצד הסובבים; לבקש תשובות, ולקחת חלק פעיל בקביעה כיצד יתוקנו הפגיעות. 

הניסיון מלמד כי הנפגעים יוצאים נשכרים מתהליך זה שכן צרכיהם ורצונותיהם זוכים להתייחסות וכך סיכוייהם להשתקם ולחזור לתפקודם המלא גבוהים.

לעומת הנפגע.ת, רבים שואלים מה מקבל הפוגע מתהליך של צדק מאחה, שכן, מטרתו של התהליך הוא שימת הנפגע.ת וצרכיהם במרכז. נדמה שהתשובה לכך היא שלפוגע מתאפשר, דרך התהליך, להכיר בפגיעה שגרם, להתמודד עם מעשיו, לקבל עליהם אחריות, להבין את השפעות התנהגותו על חייהם של אחרים, לפעול למען תיקון הפגיעה, לעבור תהליך שיקום ולעיתים אף לבקש את סליחת הנפגע.ת ופיצוי הנפגעים ולהשתלב מחדש בקהילה. 

הנעתו של הליך צדק מאחה יכול להיות בפניה מצד הנפגע.ת או בפניה מצד הפוגע. 

חשוב להדגיש כי תהליכי צדק מאחה בפגיעות מיניות אינם תהליכים טיפוליים והם אינם מהווים חלופה לטיפול, אך יחד עם זאת מחקרים מלמדים כי הליכי צדק מאחה הם בעלי פוטנציאל להציע מענה שיש בו כדי לתרום לתחושה של עשיית צדק ולהוות צעד חיוני בתהליך האיחוי המוביל את הצדדים לסגירת מעגל.

אנו, במרכז הישראלי למוגנות מקדמים תוכניות צדק מאחה בפגיעות מיניות ונשמח לעמוד לרשותכם, לייעץ ולהוביל יחד אתכם, במקרים המתאימים, תהליכים של צדק מאחה. 

עו"ד רעות אבירי, ראש תחום סיוע משפטי ופלילי במרכז הישראלי למוגנות, בוגרת הכשרה של הנחיה בתחום צדק מאחה, יחד עם הרב אשר מלמד, מייסד ומנכ"ל העמותה, פועלים ונותנים מענה בתוך המרכז להליכי צדק מאחה.

המרכז הישראלי למוגנות ימשיך לפעול בתחום זה עם הצוות המקצועי של המרכז.

שינוי תודעתי ומניעה